
לצערכם, קרתה לכם תאונה מצערת שגרמה לנזק ברכוש כתוצאה מהצפה, שריפה, או כל סיבה אחרת. פעלתם כנדרש, דיווחתם לחברת הביטוח, הזמנתם מומחים מטעמכם, וכן הגשתם דרישה לתשלום תגמולי ביטוח בגין נזק שנגרם. כעת, צפו למפגש עם חוקר הביטוח.
חברות הביטוח ממנות חוקרים חדשות לבקרים ולא בכדי. עלויות החוקר מסתכמות במאות בודדות של שקלים וחוסכות לרוב כסף רב לחברת הביטוח, שעה שזו מפחיתה מסכום התשלום ולעיתים אף פוטרת עצמה מתשלום כלל וזאת בהתאם לדו”ח אותו הפיק החוקר וההמלצות המופיעות בו.
בתביעות רבות, ממונה משרד חקירות מיד עם קבלת הדרישה הראשונית מהמבוטח. עם מינויו, יבצע החוקר פעולות חקירה שונות אשר בסופן יפיק דו”ח חקירה לחברת הביטוח.
דו”ח החקירה ישמש לחברת הביטוח את הבסיס לקבלת הדרישה או דחייתה באופן חלקי או מלא.
תביעות המוגשות לחברות הביטוח במרמה גורמות לנזק כלכלי ואף מייקרות בסופו של יום את עלויות הפוליסות לכלל המבוטחים. עם זאת, חשוב לזכור כי רוב רובם של המבוטחים הינם אנשים תמימים אשר נגרם להם נזק והם פועלים בתום לב לקבל את הפיצוי לו זכאים על פי פוליסת הביטוח.
נראה לכאורה שהחקירה הינה הליך פשוט ומהיר אשר מביא להדיפה של תביעות מרמה ומיעל את הליך בירור התביעות. בפועל, לא כך הדבר.
מעיון בפסיקת בתי המשפט, ניתן להיווכח כי :
פס”ד שניתן לאחרונה (פברואר 2018) התייחס לסוגיית הסתמכות חברת הביטוח על מסקנות החוקר.
במהלך יום עבודה שיגרתי באתר בניה, פגע אחד מכלי העבודה ברכב אחר. הנהג הפוגע לא התכחש לעצם הפגיעה, שני הרכבים היו מבוטחים ובעל הרכב הנפגע פנה אל המבטחות לקבלת תשלום. הנה זה פלא, לאחר מספר ימים, הופיע חוקר מטעם המבטחת וביקש לחקור את כל המעורבים. לאחר חקירה קיבל בעל הרכב מכתב דחיה המאשים אותו במסירת פרטים כוזבים ודוחה את דרישתו במלואה באמתלה של תביעת מרמה. חברת הביטוח של הרכב הפוגע, מיהרה גם היא למנות חוקר ודחתה את הדרישה מסיבות דומות. בעל הרכב הגיש תביעה ובית המשפט נדרש לעניין.
במהלך הדיון המשפטי, התברר כי דרישת התובע נדחתה על ידי המבטחות בעקבות חקירה שנעשתה, אשר במהלכה נתגלו סתירות בגרסאות הנחקרים. בית המשפט בחן את המסקנות שהעביר החוקר וגילה להפתעתו כי גם החוקר לא קבע באופן חד משמעי מסקנות בדבר מרמה וכתב בדו”ח שהפיק:
“כאמור בחקירה נתגלו סתירות ובקיעים אך מגיבוש מכלול הממצאים קשה להסיק באופן חד משמעי אם מדובר בהונאה או אירוע אוטנטי- לשיקולכם”
נתון זה לא מנע מחברות הביטוח לדחות את הדרישה לתשלום. עיננו הרואות כי גם על פי חקירת התובע, הרי שלא הייתה כל עילה לדחיית התביעה.
“לא מצאתי ביסוס לחלק נכבד ממסקנות החוקרים שעה שאף הם הביעו ” אי אמון” בהגנה המחריגה את הכיסוי הביטוחי, ובזיק לכך קבעו שהם מותירים זאת לשיקול דעת הגורם שהזמין את הדו”ח.”
בסופו של דבר, חברות הביטוח חויבו בתשלום הנזק ובנוסף בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו”ד בסכום בסך 10,000 ₪
בהתייחס לגובה ההוצאות שנפסקו, הרי ששווה לחברת הביטוח לנסות את “שיטת מצליח” בכל הזדמנות, שעה שהסיכוי להצליח ולצמצם את תגמולי הביטוח, לעיתים אף לשלול אותם לחלוטין, גבוהה יותר מהסיכון הכרוך בתשלום הוצאות באם תדחה טענת המרמה.
על פי חוק חוזה הביטוח, מחויב המבוטח לשתף פעולה עם המבטחת לצורך בירור חבותה. מכאן שואבת המבטחת את הסמכות לשלוח חוקר לביצוע חקירת המעורבים.
יש לזכור כי חרף העובדה שהמושגים דומים למושגים מן העולם הפלילי, מדובר בהליך אזרחי. החוקר אינו חוקר משטרתי והאשמה במרמה אינה אשמה פלילית. מבוטחים רבים נוטים לחשוש מחקירות ונרתעים מהאשמה במרמה, חברות הביטוח בונות על כך שהמבוטח יוותר או יתפשר ורק כדיי לסיים את ההליך ולהסיר את הענן הפלילי מעל ראשו.
” עיון בדו”ח גם בהעדר חקירת החוקרים מותיר תחושה של מוטיבציה רבה מצד החוקרים לכתוב כל דבר שיקעקע את מהימנות התובע והנתבע 1 באופן שלעיתים תלוש מהאמור בו.” (כבוד הרשמת הבכירה חן מאירוביץ תא”מ 28042-07-16)