אחת הטענות הנפוצות בהן משתמשות חברות הביטוח כדי לדחות תביעות מוצדקות של מבוטחים היא טענת ההתיישנות.
מדי שנה, חברות הביטוח דוחות אלפי תביעות בטענה זו, במקרים רבים גם בבית המשפט תביעות נדחות מאותו הטעם, אף כאשר מדובר בתביעות מוצדקות. וכך יוצא, שמבוטחים ששילמו לחברות הביטוח פרמיות חודשיות במשך שנים רבות, אינם יכולים לממש בפועל את זכויותיהם על פי תנאי הפוליסה ולקבל פיצוי. ומדוע? כי לא פעלו בזמן.
חברות הביטוח, מצידן, גוררות לא פעם את המבוטח למלחמת התשה ארוכה וממושכת, במטרה למשוך זמן נוסף עד אל מעבר לתקופת ההתיישנות.
התקופה בה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה, ולאחריה לא ניתן לבקש סעדים מבית המשפט היא תקופת ההתיישנות.
אולם, תביעות הביטוח קיבלו התייחסות נפרדת בסעיף 31 לחוק החוזים, שם נקבע כי תקופת ההתיישנות בביטוח תעמוד על 3 שנים.
תחושת התסכול שבן אדם חש לאחר שתביעתו נדחה בטענת התיישנות אינה ניתנת לתיאור, לכן חשוב להיות מודעים ללוחות הזמנים הקבועים בחוק ולמשמעותם: בתביעות ביטוח, מרוץ ההתיישנות מתחיל מהיום בו אירע הנזק בפועל. לאחר שלוש שנים מיום מקרה הביטוח, לא ניתן להגיש תביעת ביטוח (למעט מקרים בודדים עליהם יורחב בהמשך).
תקופת ההתיישנות בתביעות ביטוח אם כן היא מאוד קצרה, 3 שנים בלבד, ולמבוטחים יש נטייה לחשוב שהגשת תביעה לחברת הביטוח בדרישה לקבל תגמולי ביטוח – תעצור את מרוץ ההתיישנות, או שמא אם המבוטח יקיים משא ומתן עם חברת הביטוח אז גם מועד ההתיישנות יושהה.
כאמור, אלו אינם פני הדברים והגשת התביעה או קיום משא ומתן אינם עוצרים את שעון החול של 3 שנים.
רק הגשת תביעה לבית המשפט תעצור את מרוץ ההתיישנות.
תכתובות, ניהול משא ומתן, הגשת תביעה לחברת הביטוח – כל אלו אינם משפיעים על תקופת ההתיישנות ואינם עוצרים את שעון החול של תקופת ההתיישנות.
קיים קושי עצום לעצור את תקופת ההתיישנות והיא תיעצר רק כאשר תוגש תביעה אל בית המשפט.
מבוטח אשר שם את יהבו ובוחר להמתין עד אשר יקבל את הכרעת חברת הביטוח בתביעתו, מסתכן בכך שהזמן יחלוף ותביעתו תעבור את תקופת ההתיישנות.
לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות, כאשר חברת הביטוח הודתה בחבותה בכתב או בפני בית המשפט , ולאו דווקא מדובר על הודאה כוללת, אלא גם על הודאה באחריות על חלק קטן מתביעתו של המבוטח – אז מדובר בבשורות טובות. לא משנה אם המבוטח קיבל הודאה זו במהלך תקופת ההתיישנות או לאחריה, הרי שתקופת ההתיישנות תחל מיום ההודאה אשר נקראת "הודאה במקצת הזכות".
סוגיית ההתיישנות עלולה בהחלט לבלבל את התובעים, שהתנהלות מול חברת הביטוח אינה דבר שבשגרה עבורם, לרבות השפה, המונחים וההגדרות שפעמים רבות נראות לא הגיוניות.
מקרים שאינם מהווים הודאה במקצת הזכות של המבוטח מול חברת הביטוח, בהתאם לפסקי דין שפורסמו בעניין. כאשר חברת הביטוח:
אלו הן פעולות אפשריות של חברת הביטוח שאינן עוצרות את מרוץ ההתיישנות ואין בתוכנן להעיד כי חברת הביטוח מקבלת את אחריותה על פיצוי התובע.
יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי ישנם מקרים רבים שפעולת חברת הביטוח כן מהווה הודאה במקצת הזכות, וחברת הביטוח תהיה חייבת לשלם למבוטח.
לדוגמא, כאשר חברת הביטוח:
במקרים אחרים, בהם בית המשפט ישתכנע שחברת הביטוח פעלה בחוסר תום לב בהתנהלותה מול המבוטח, ובדרך זו גרמה לו לעבור את תקופת ההתיישנות, אזי כללי ההתיישנות לא ימנעו את קבלת התביעה והאינטרס של המבוטח יישמר.
כדי לשכנע את בית המשפט בטענת חוסר תום לב של חברת הביטוח, כך גם כדי להתמודד באופן יעיל ומקצועי עם כל טענת דחייה של חברת הביטוח, מומלץ לפנות אל עורך דין שתחום עיסוקו הוא ביטוח ומכיר את התחום על בוריו.
דחיית תביעות אינה סוף פסוק. אל תרים ידיים!
אם נדחית על ידי חברת הביטוח, רצוי להסתייע בעורך דין בעל ניסיון בתביעות בביטוח שיוכל להפוך את הדחייה – ולהשיג עבורך את הפיצוי.
ליצירת קשר התקשר/י 073-2291380 או לחצ/י כאן.