דחיית תביעות מוצדקות עקב התיישנות – מה ניתן לעשות

מהי התיישנות? מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות? באילו מקרים אפשר לזכות להארכת תקופת ההתיישנות? מה דינן של תכתובות ושל משא ומתן?

אחת הטענות הנפוצות בהן משתמשות חברות הביטוח כדי לדחות תביעות מוצדקות של מבוטחים היא טענת ההתיישנות.

מדי שנה, חברות הביטוח דוחות אלפי תביעות בטענה זו, במקרים רבים גם בבית המשפט תביעות נדחות מאותו הטעם, אף כאשר מדובר בתביעות מוצדקות. וכך יוצא, שמבוטחים ששילמו לחברות הביטוח פרמיות חודשיות במשך שנים רבות, אינם יכולים לממש בפועל את זכויותיהם על פי תנאי הפוליסה ולקבל פיצוי. ומדוע? כי לא פעלו בזמן.

חברות הביטוח, מצידן, גוררות לא פעם את המבוטח למלחמת התשה ארוכה וממושכת, במטרה למשוך זמן נוסף עד אל מעבר לתקופת ההתיישנות.

מהי התיישנות?

התקופה בה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה,  ולאחריה לא ניתן לבקש סעדים מבית המשפט היא תקופת ההתיישנות.

קיים הבדל בין תקופות ההתיישנות:

  • בתחומים שאינם מקרקעין – תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים.
  • במקרקעין – 15 שנים (או 25 שנים במקרים של סידור זכות הקניין).

אולם, תביעות הביטוח קיבלו התייחסות נפרדת בסעיף 31 לחוק החוזים, שם נקבע כי תקופת ההתיישנות בביטוח תעמוד על 3 שנים.

מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות?

תחושת התסכול שבן אדם חש לאחר שתביעתו נדחה בטענת התיישנות אינה ניתנת לתיאור, לכן חשוב להיות מודעים ללוחות הזמנים הקבועים בחוק ולמשמעותם: בתביעות ביטוח, מרוץ ההתיישנות מתחיל מהיום בו אירע הנזק בפועל. לאחר שלוש שנים מיום מקרה הביטוח, לא ניתן להגיש תביעת ביטוח (למעט מקרים בודדים עליהם יורחב בהמשך).

תקופת ההתיישנות בתביעות ביטוח אם כן היא מאוד קצרה, 3 שנים בלבד, ולמבוטחים יש נטייה לחשוב שהגשת תביעה לחברת הביטוח בדרישה לקבל תגמולי ביטוח – תעצור את מרוץ ההתיישנות, או שמא אם המבוטח יקיים משא ומתן עם חברת הביטוח אז גם מועד ההתיישנות יושהה.

כאמור, אלו אינם פני הדברים והגשת התביעה או קיום משא ומתן אינם עוצרים את שעון החול של 3 שנים.
רק הגשת תביעה לבית המשפט תעצור את מרוץ ההתיישנות. 

באילו מקרים אפשר לזכות להארכת תקופת ההתיישנות?

  • קטין: כאשר התובע הוא קטין, תקופת ההתיישנות נדחית עד הגיעו לגיל 18. כלומר, הקטין יוכל להגיש תביעת ביטוח עד גיל 21.
    חשוב לדעת, כי במקרים של רשלנות רפואית תקופת ההתיישנות הינה 7 שנים, לכן ניתן להגיש תביעות של קטינים בנושא התרשלות בהריון (למשל) יכולות להתקבל גם עד הגיעם לגיל 25.
  • גילוי מאוחר של הנזק: במקרים שבהם הנזק לא התגלה במועד מקרה הביטוח, מרוץ ההתיישנות יתחיל ביום בו הנזק יתגלה. במקרים כאלו, תקופת ההתיישנות לא תתארך ביותר מ-10 שנים מהיום בו אירע הנזק, וכן על התובע להוכיח לבית המשפט כי לא הייתה לו כל דרך לגלות את הנזק לפני המועד שבו התגלה, אחרת, עילת התביעה תישלל ממנו.
  • חוסר ידיעה על הפוליסה: במקרים בהם התובע כלל לא ידע שיש לו פוליסת ביטוח שיכולה לכסות את הנזק שממנו נגרם לו סבל, אזי מרוץ ההתיישנות יחל מהיום שבו נודע לו על קיומה של הפוליסה, בחישוב תקופת ההתיישנות.
    לדוגמא, במקרה שבני משפחה מגלים כי הייתה למנוח פוליסת ביטוח חיים וכי לא ידעו עליה בתקופת ההתיישנות.
  • הסכמה עם המבטח: מקרים בהם המבוטח מגיע להסכמה עם החברה המבטחת לדחיית מועד תחילת חישוב תקופת ההתיישנות. מומלץ לעגן הסכמה כזו בכתב ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים.

מה דינן של תכתובות ושל משא ומתן?

תכתובות, ניהול משא ומתן, הגשת תביעה לחברת הביטוח – כל אלו אינם משפיעים על תקופת ההתיישנות ואינם עוצרים את שעון החול של תקופת ההתיישנות.
קיים קושי עצום לעצור את תקופת ההתיישנות והיא תיעצר רק כאשר תוגש תביעה אל בית המשפט.

מבוטח אשר שם את יהבו ובוחר להמתין עד אשר יקבל את הכרעת חברת הביטוח בתביעתו, מסתכן בכך שהזמן יחלוף ותביעתו תעבור את תקופת ההתיישנות.

לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות, כאשר חברת הביטוח הודתה בחבותה בכתב או בפני בית המשפט , ולאו דווקא מדובר על הודאה כוללת, אלא גם על הודאה באחריות על חלק קטן מתביעתו של המבוטח – אז מדובר בבשורות טובות. לא משנה אם המבוטח קיבל הודאה זו במהלך תקופת ההתיישנות או לאחריה, הרי שתקופת ההתיישנות תחל מיום ההודאה אשר נקראת “הודאה במקצת הזכות”.

סוגיית ההתיישנות עלולה בהחלט לבלבל את התובעים, שהתנהלות מול חברת הביטוח אינה דבר שבשגרה עבורם, לרבות השפה, המונחים וההגדרות שפעמים רבות נראות לא הגיוניות.

מקרים שאינם מהווים הודאה במקצת הזכות של המבוטח מול חברת הביטוח, בהתאם לפסקי דין שפורסמו בעניין. כאשר חברת הביטוח:

  • פנתה למבוטח במטרה להשיג פשרה
  • שלחה למבוטח מכתב ובו ביקשה לברר את החובות שלה כלפיו
  • שלחה מומחה לצורך בדיקת הנזק עליו המבוטח התלונן ושממנו הוא סובל
  • שלחה טפסים למילוי בעניין התביעה
  • העבירה תשלום תכוף מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

אלו הן פעולות אפשריות של חברת הביטוח שאינן עוצרות את מרוץ ההתיישנות ואין בתוכנן להעיד כי חברת הביטוח מקבלת את אחריותה על פיצוי התובע.

יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי ישנם מקרים רבים שפעולת חברת הביטוח כן מהווה הודאה במקצת הזכות, וחברת הביטוח תהיה חייבת לשלם למבוטח.

לדוגמא, כאשר חברת הביטוח:

  • שולחת מכתב למבוטח שמשתמע ממנו שהיא מעדכנת אותו בתשלומי החוב שלה כלפיו.
  • מבצעת תשלום של מקדמה בגין החוב שלה.
  • מעבירה פיצוי שבועי לעניין התגמול שנקבע.
  • מעבירה תשלום לקופת החולים על טיפולים שניתנו לתובע בשל הנזק שממנו הוא סובל ושעליו תבע אותה.

במקרים אחרים, בהם בית המשפט ישתכנע שחברת הביטוח פעלה בחוסר תום לב בהתנהלותה מול המבוטח, ובדרך זו גרמה לו לעבור את תקופת ההתיישנות, אזי כללי ההתיישנות לא ימנעו את קבלת התביעה והאינטרס של המבוטח יישמר.

כדי לשכנע את בית המשפט בטענת חוסר תום לב של חברת הביטוח, כך גם כדי להתמודד באופן יעיל ומקצועי עם כל טענת דחייה של חברת הביטוח, מומלץ לפנות אל עורך דין שתחום עיסוקו הוא ביטוח ומכיר את התחום על בוריו.

דחיית תביעות אינה סוף פסוק. אל תרים ידיים!

אם נדחית על ידי חברת הביטוח, רצוי להסתייע בעורך דין בעל ניסיון בתביעות בביטוח שיוכל להפוך את הדחייה – ולהשיג עבורך את הפיצוי.

ליצירת קשר התקשר/י 073-2291380 או לחצ/י כאן.