תאונות עבודה

תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ”ה- 1995 כ”תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו”.  כלומר, התאונה אירעה בזמן העבודה ו/או במקום העבודה, ועקב העבודה או עקב סיכוני מקום העבודה, כולל במהלך הדרך לעבודה ובחזרה ממנה.

תאונות-עבודהבסעיף 80 לחוק המחוקק הגדיר חזקת תאונת עבודה וציין את המקרים בהם תאונה תוגדר ככזו.

כאשר מתרחשת תאונת עבודה, הנפגע יכול לדרוש פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לו ולהגיש תביעה לקבלת פיצויים מכמה גורמים:

הגורם הראשון הינו המוסד לביטוח לאומי. כדי לקבל פיצוי, בראש ובראשונה צריך לפעול על מנת שהמוסד לביטוח לאומי יכיר בפגיעה שלך כתאונת עבודה ולא יטען כי זו פגיעה אחרת שכלל לא קשורה לעבודה.

גורם נוסף הוא חברות ביטוח פרטיות, אליהן ניתן לפנות בשני מקרים:

  1. כאשר בבעלותו של הנפגע פוליסה לנכות מתאונה.
  2. כאשר הנפגע תובע את המעסיק שמחזיק בפוליסת חבות מעבידים.

זכויות הנפגע – דמי פגיעה והכרה כתאונת עבודה

בדומה לחברת ביטוח פרטית, גם המוסד לביטוח לאומי אינו ממהר לשלם פיצוי כספי לתובעים , על כן חשוב להיערך בעזרת אנשי מקצוע , גורמים רפואיים ומשפטיים, שיכולים לסייע ולהגדיר באופן משמעותי את הסיכוי שהתאונה תוכר כתאונת עבודה וכי הנפגע יקבל פיצוי כספי בדרך זו, הן מהביטוח הלאומי, הן מחברות הביטוח הפרטיות.   על מנת שתאונה תיחשב תאונת עבודה, צריך שיהיה קשר סיבתי בין העבודה לבין התאונה. כלומר, שהנזק שנגרם לנפגע (לרבות אחוזי נכות רפואית) כתוצאה מהתאונה.  תאונה שקרתה מחוץ לשעות ולמקום העבודה תיחשב כתאונת עבודה אם קיימת זיקה וקשר סיבתי בין אירוע קרות הנזק לבין מקום העבודה עצמו.

כאשר מוגשת תביעה נגד המעסיק, על הנפגע להוכיח את התרשלותו של מעסיקו (הפגיעה נגרמה כתוצאה מהתרשלות או כתוצאה ממחדל מצדו של המעביד).

עובד שנפגע נדרש לגשת לבדיקה אצל רופא תעסוקתי. העובד יהיה זכאי לקבלת תשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי בגין אובדן שכר או אובדן הכנסה, זאת בהתאם לאישור רפואי בו ייקבע האם הוא מסוגל לעבוד, בעבודתו או בעבודה אחרת. קבלת דמי פגיעה מהביטוח הלאומי ותשלום בגין ימי מנוחה מהמעסיק נקבעים בהתאם למספר הימים שהרופא התעסוקתי קבע לצורך מנוחה. בכל מקרה, דמי הפגיעה משולמים לכל היותר 13 שבועות (91 ימים) ולא יעלו על 1,097 ₪ ליום.

במידה והתאונה הוכרה בביטוח הלאומי כתאונת עבודה והנפגע נותר עם נזק בריאותי, יש לבדוק אחוזי נכות וזכאות לקצבת נכות מעבודה, או מענק חד פעמי.

כאשר המוסד לביטוח לאומי מסרב להכיר בתאונה כתאונת עבודה או במקרים בהם פוסק אחוזי נכות נמוכים, הנפגע רשאי לפנות אל בית הדין לעבודה.

מקרים אחרים

הפסיקה הישראלית קובעת שתאונות שנגרמות שלא על ידי גורם חיצוני אשר נראה לעין (למשל, אוטם שריר הלב, בעיה בתחום הנפש, אירוע מוחי וכיוצ”ב) – יחושבו כתאונת עבודה במידה וקיים קשר סיבתי בין אירוע ספציפי שקרה לנפגע במהלך עבודתו, לבין האירוע המוחי או הלבבי, לבין עבודתו של הנפגע. כך למשל, מתח ולחץ מתמשך לא משויכים לאירוע ספציפי ואינם נחשבים כאירוע חריג לעניין אירוע לב או אירוע מוחי, והם לא יוכרו כתאונת עבודה.

מצב אחר שכן מוגדר תאונת עבודה הוא מצב של מיקרוטראומה. נזק ממשי או פגיעות אשר נגרמות מהצטברות של רצף תאונות זעירות, חוזרות ונשנות (ולא מאירוע תאונה בודד). גם במקרה זה, על המבוטח להוכיח כי קיים קשר סיבתי והמחלות יוכרו כתאונת עבודה אם נגרמו כתוצאה מעיסוקו של הנפגע.

דוגמאות: תסמונת התעלה הקרפלית (קלדניות, מנקות, ומקצועות בהם שימוש יש אימוץ שורשי כפות הידיים), מחלת הסרטן (כבאים, עובדי חשמל, עבודה עם אסבסט או חומרים כימיים), פריצת דיסק ופגיעות בגב (נהגי משאיות, סבלים) ועוד רבות נוספות.

בנוסף, נזק נפשי או נזק פיזי אשר נגרם לעובד כתוצאה מתקיפה – יוגדר כתאונת עבודה במידה ויש לו זיקה לעבודה והוא התרחש תוך כדי עבודה או עקב עבודתו של העובד. במידה ומדובר על תקיפה על רקע אישי, התקיפה לא תוכר כתאונת עבודה, אף אם מקומה הפיזי התרחש בעבודה.

כיצד להצליח בתביעת תאונת עבודה?

המוסד לביטוח לאומי אינו “מתנדב” להכיר ולאשר פגיעות שונות כתאונת עבודה, אולם גם במקרים מסוג זה חשוב לא לוותר ולפנות אל גורמים מקצועיים ולממש את מלוא הזכויות המגיעות לך.

עורך דין המתמחה בתביעות תאונות עבודה (הן כנגד המוסד לביטוח לאומי, הן כנגד חברות הביטוח) ידע להנחות אותך, להפנות אל רופאים בתחומים נדרשים ולהקל את מצוקתך הביורוקרטית.

אם נדחית על ידי חברת הביטוח, רצוי להסתייע בעורך דין בעל ניסיון בתביעות בביטוח שיוכל להפוך את הדחייה – ולהשיג עבורך את הפיצוי.
ליצירת קשר התקשר/י 073-2291380 או לחצ/י כאן.